במסגרת ייעוץ עסקי מטעם משרד התעשייה והמסחר הכרתי זוג יזמות שפתחו עסק ליחסי-ציבור.
השתיים עשו הסבה מהוראה, ומיקמו את משרדן באזור הקריות.
יום אחד הגעתי לפגישה שוטפת ומצאתי אותן זעופות וכועסות מאד.
"מה קרה?" שאלתי.
"לקוח מסוים הצליח לעצבן אותנו מאד היום" הן ענו.
"מה הוא עשה?" התעניינתי וזכיתי להסבר הבא:
"לפני כשלושה חודשים, כאשר עדיין לא הכרנו אותך, פנה אלינו מנכ"ל של מפעל בשר גדול הממוקם ליד עפולה (לא כ"כ כשר שם…) ובקש לקבל הצעת-מחיר לנושא יחסי-ציבור. הבנו מיד כי זו הזדמנות חיינו. אם נצליח לקבל עבודה במפעל ידוע כל-כך זה יסלול בפנינו את הדרך לעסקאות רבות נוספות.
למדנו את הנושא ביסודיות רבה, השקענו מחשבה רבה, יצירתיות ומה לא, והגשנו הצעה פנטסטית, מפורטת ומרשימה מאד, במחיר מגוחך.
המתנו כשבועיים ולא זכינו לכל תגובה. אפילו לא אישור על עצם קבלת ההצעה. בלית ברירה, התקשרנו לאותו מנכ"ל והתעניינו איפה הדברים עומדים… והאיש הארוגנטי, המנוכר והבוטה הזה ענה לנו: "אם היה לי מה לומר לכן הייתי מתקשר. אל תתקשרו יותר"…
הבנו את הרעיון ושכחנו מהעניין.
היום, כשלושה חודשים אחר-כך, הוא מתקשר אלינו ומבקש שנגיע למפעל ליד עפולה, ומוסיף: "רק תדעו שהמחיר שלכן גבוה מאד"!
אז ענינו לו: "אם המחיר שלנו גבוה כל-כך, אז מה הטעם שניסע עד עפולה?!"
"מתי התקיימה השיחה הזו"? שאלתי המום.
"כמה דקות לפני שהגעת" הן ענו.
"אז תתקשרו אליו מיד ותקבעו פגישה!" קבעתי נחרצות.
"אבל מה הטעם? הוא לא רוצה לשלם את מה שדרשנו" הן שאלו.
"אין לי זמן אפילו להסביר לכן. פשוט תתקשרו ותקבעו!" חזרתי ותבעתי מהן.
לאחר שנקבעה הפגישה, התפניתי לניתוח: "האיש הזה קבל מכן הצעת מחיר (בעקבות יוזמה שלו). מה הוא עשה איתה, אינני יודע. יתכן שעשה עליה דוקטורט ויתכן אפילו ששכח אותה בתחתית מגשו במשך 3 חודשים, אבל היום, לאחר שקרא את הצעתכן, האיש הארוגנטי והקשה הזה לדבריכן, מוריד יהלום מן הכתר ומזמין אתכן הקטנות למפעל בעפולה. בשביל מה? בשביל לאכול נקניק? הוא ככל הנראה רוצה לסגור עניין. ומה רציתן שיאמר? שהמחיר שלכן נמוך ושתחשבו כל הדרך לעפולה איך לייקר אותו? זו התנגדות-מחיר טריוויאלית ואפילו לא חכמה במיוחד…
ודרך-אגב, לא חשבתן שיהיה פה מו"מ?
"ידענו שיהיה מו"מ ואפילו השארנו משהו במחיר לצורך כך" הן ענו.
"אז תיסעו ותקיימו מו"מ ותסגרו עניין!" עודדתי אותן.
אז הן נסעו וסגרו…