במהלך סדנת מכירות בחברת בנייה גדולה ויוקרתית קבעתי בנחרצות, כי ניתן לבצע מכירה של דירת יוקרה (מאות רבות של אלפי דולרים) "בסיבוב אחד". היינו: אדם (או זוג) מגיע, רואה, מתרשם, חותם על טיוטת הסכם ונותן מקדמה עוד במהלך הפגישה הראשונה.
ראיתי תלמידים שמתחילים לנוע באי-נוחות בכיסאות, אחר-כך החלו קצת לחשושים, אחר-כך קצת צחקוקים ולבסוף קם אחד המשתתפים ואמר: "עם כל הכבוד פלד, אתה כנראה לא מכרת כל-כך הרבה דירות בחייך"… "מה אתה חושב, אדם בא, רואה, מחליט ואומר תארוז לי, אני לא אוכל את זה כאן"…? "אתה יודע איך זה הולך עם דירות? קודם כל בא הגבר. רואה, בודק, שואל, לוקח פרוספקט ומסתלק. אם זה נראה לו, הוא צפוי להגיע אחרי מספר ימים עם אשתו או החברה שלו ואז שניהם רואים, מתרשמים, בודקים ושואלים… אם זה נראה להם, אז היא באה עם אמא שלה והוא עם אמא שלו ואז היא עם אבא שלה והוא עם אבא שלו, אח שלה, אח שלו, ידיד שלה, ידיד שלו ורק אם כולם אישרו, אז לוקחים טיוטה של חוזה ומתחילים להתווכח על המפרט (סוג השיש במטבח, ריצוף, ברזים, כיורים, נקודות חשמל וכדומה). אם כל זה עבר בהצלחה, אז העו"ד שלהם נכנס למו"מ עם העו"ד שלנו ורק אז, אם מגיעים להסכמה, חותמים. אתה יודע מה, פלד? מינימום שלושה חודשים"!
אני עמדתי על דעתי ויצאתי מעורי כדי לשכנע אותם כי אכן ניתן לבצע מכירה של דירת יוקרה (שלא לדבר על דירה פשוטה, כמובן) בסיבוב אחד. כל כך התאמצתי, עד שהתקשיתי להמשיך ולדבר…
בשלב הזה החבר'ה ויתרו לי (כנראה מרחמים…) ואמרו: "ok בסדר, ניתן, ניתן, תמשיך…"
שבוע אחר-כך, הגעתי להילטון בת"א (שם התקיימה הסדנא) למפגש נוסף של אותו קורס, ומצאתי שלושה מתלמידיי מחכים לי בפתח ההילטון. "מה רציתם לספר"? שאלתי.
"רצינו לספר לך, שבשבוע שחלף מאז הויכוח שהתקיים בסדנא, מכרנו שלוש דירות יקרות בסיבוב אחד!" אמרו.
אני זוכר שעמדתי בפתח ההילטון וזלגו לי דמעות מהעיניים.
החבר'ה פנו אלי ושאלו: "למה אתה כל-כך מתרגש? הרי אמרת בסדנא שזה אפשרי?"
עניתי להם: "נכון שאמרתי שזה אפשרי, אבל לא האמנתי שתצליחו למכור שלוש דירות בסיבוב אחד בשבוע הראשון.
אני מכרתי לא מעט דירות בעצמי (הסיפור שלעיל הוא טיפה בים!) וגם הדרכתי חברות בנייה רבות לפניכם, ולא האמנתי שתצליחו ככה ובזמן קצר כל-כך", עניתי.
"אז למה התעקשת כל-כך בסדנא?" שאלו.
"התעקשתי, כדי למחוק לכם את התקלה החמורה ביותר שיכולה לקרות לאיש מכירות – האמונה שזה בלתי אפשרי!", עניתי.