• 03/03/2012

רק סגירה

רק סגירה

רק סגירה 150 150 טלניר - פלד יצחק בע"מ

יום אחד גררה אותי בתי הקטנה "להסתובב" בקניון חיפה. השעה הייתה מאוחרת (22.00 אם אני משחזר נכון) והחנויות החלו להסגר בזו אחר זו.

בעוד היא מסתובבת בין החנויות ומבלבלת את המוח למוכרים, הבחנתי בחברי אריה מוסקוביץ, שהיה באותו מועד בעלים של החנות 007 – מתנות לגבר. אריה הנ"ל היה תלמידי בזמנו באחד מקורסי מט"י והוא אף חובב שייט כמוני, ואני מצאתי את עצמי נכנס לחנות ומחליף איתו חוויות.

דלת החנות הייתה כבר סגורה אם כי לא נעולה, ואריה סגר את הקופה תוך כדי שיחה איתי.

פתאום נפתחה הדלת באופן חלקי, וראיתי אישה כבת 30 וילד לצידה, מכניסה את ראשה מבעד לדלת כאשר גופה מחוץ לחנות. היא רק התעניינה כמה עולה התמונה הגדולה (כ-X0.5 מטר) של קרמר (מסיינפלד – עם המקטרת), שהוצגה בחלון הראווה.

לא יכולתי להתאפק והפניתי אליה שאלה: "את פה עם רכב"? והיא ענתה "כן". אז פניתי לאריה ידידי והנחיתי אותו: "אז תארוז לה את זה עם ידית כך שתוכל לקחת את זה למכונית"!

"מה לעשות"? אריה שאל.

"תעשה לה קשר עם החבל כך שתיווצר ידית, שתוכל לקחת את זה למכונית, אריה"! עניתי.

"לארוז"? שאל אריה ההמום. "כן, לארוז"! קבעתי בנחרצות וראיתי את אריה גורר רגליו לכיוון המחסן לארוז.

במקביל, האישה נכנסה לחנות, שמעה ממנו את המחיר, שילמה ויצאה עם התמונה.

אריה, המום כולו, פנה אלי ושאל: "מה קרה פה? הרי היא לא התכוונה לקנות. מה עשית"?

"רק סגירה" עניתי לו. "רק סגירה, אריה"!