• 03/03/2012

יהודה והעכברים

יהודה והעכברים

יהודה והעכברים 150 150 טלניר - פלד יצחק בע"מ

במהלך השנים 1979 עד 1982 הייתה לי חברת שיווק שסיפקה שירותי שיווק ומכירות באזור הצפון, עבור יצרנים ויבואנים שונים מכל הארץ. החברה העסיקה קבוצה לא מבוטלת של אנשי מכירות, מנהל מכירות, מחסנאי וכיוצ"ב.

אחת החברות שייצגנו בזמנו הייתה פ.ב.א ויזנר – הנקראת כיום "סיסטמטיק". חברה זו מייצרת ומשווקת בין השאר ליין של אמצעים משוכללים לתיוק וגניזה עבור משרדים ומוסדות גדולים.

אחד המוצרים היותר מוצלחים שלהם הם מיכלי קרטון מודולאריים, מהם ניתן לבנות קירות גדולים לגניזה של מסמכים ישנים (3 תאים הנפתחים מקדימה בכל מיכל). המוצר נקרא "דפוראמה", והוא מהווה תחליף מוצלח בהרבה מארגזי הקרטון הנפוצים (שנראים כמו ארגזי תפוזים, ומונחים על גבי מדפי מתכת).

יום אחד, שלחתי את אחד מנציגי המכירות שלי – יהודה, לנסות להכניס את שיטת הגניזה הזו לטכניון בחיפה, מתוך הנחה שקיים שם פוטנציאל אינסופי בתחום זה.

יהודה חזר מהטכניון והכריז כי זה בלתי אפשרי. "הם רגילים לשיטת הגניזה שלהם ולא מוכנים לשנות".

לקחתי אותו ברכבי והבהרתי לו בדרך לטכניון, כי אכן לא סביר שהטכניון יחליף בוקר אחד את אלפי קרטוני הגניזה שלו בשלנו. הפתרון חייב להיות דיפוזי (סלאמי בלע"ז). צריך לקבל הסכמתם לקנייה של כמות מוגבלת, לעודד אותם לגנוז בה נושא מסוים אחד, ולהשוות מה נוח ומשתלם יותר, תוך חתירה לכך שבעתיד נוסיף עוד ועוד קירות כנ"ל.

הגענו לטכניון, יצרנו קשר מצוין עם מנהל המגנזה וברגע המתאים אמרתי לו פחות או יותר כך: "אנחנו כלל לא מציעים לכם להחליף את כל המגנזה. מה שאנחנו אומרים הוא, קנו 12 דפוראמות, (36 תאים), קחו נושא מסוים, נניח תעודות גמר של סטודנטים, ואותן תגנזו בשיטה של פ.ב.א ויזנר. תרוצו עם זה חודש חודשיים ותבדקו.

אני בטוח שכל הצטיידות עתידית תתבסס כבר על הדפוראמות".

הלקוח התעניין במחיר, ומשהבין שלא מדובר בסכום נוראי, החל להתעניין מי יעזור לו להרכיב את זה…

ללא כל היסוס שלפתי ספר הזמנות, תוך שאני מכריז: "אנחנו נתייצב פה יחד עם הדפוראמות הראשונות ונעזור לכם בהרכבה!"

תהליך מילוי ההזמנה לוקח כידוע מספר דקות. צריך היה למלא את פרטי הלקוח, פרטי המוצר, כמויות, מחיר וכדומה. עוד אני עסוק ברישום ההזמנה, יהודה כנראה השתעמם, ויכולתי לשמוע אותו פונה ביוזמתו אל הלקוח ומתעניין: "תגיד, יש לכם פה לפעמים עכברים"?

הלקוח נדרך מיד ושאל: "ממה בדיוק עשויות הדפוראמות שלכם"?

"מקרטון", השיב יהודה.

"אז אני לא רוצה את זה!" נרעש הלקוח. " העכברים יאכלו את הקרטון!"

ניסיתי להציל את המצב ואמרתי: "גם היום אתה גונז בקרטון".

"כן, אבל את הקרטון שלי הם לא אוכלים", השיב הלקוח והתעקש שלא לחתום על ההזמנה.

אבלים וחפויי ראש יצאנו מהמקום. בחוץ התאמצתי מאד שלא לכלות ביהודה את זעמי, ושאלתי: "אתה רואה שאני עושה הזמנה, מה היה הסיפור הזה עם העכברים"?

"הוא לא נותן לדבר" השיב לי יהודה. "מה היה כל כך חשוב לך לומר?" שאלתי.

אתה זוכר שעברנו ב-פ.ב.א ויזנר קורס או"ש" (ארגון ושיטות)? שאל יהודה. "כן". עניתי. "אבל איך כל זה קשור לעכברים"?

"אתה זוכר שבקורס או"ש הסבירו לנו שהקרטון של הדפוראמות מחובר בדבק שהריח שלו דוחה עכברים"? שאל יהודה.

"נו, אז מה"? שאלתי

"רציתי לספר לו על זה, אבל הוא לא נותן לדבר" ענה יהודה…

יהודה הנ"ל (איש חרדי) משמש כיום, למיטב ידיעתי, משגיח כשרות.

אני בטוח שבמטבחים עליהם הוא מפקח אין אפילו עכבר אחד!